עדכונים | העברת משרדי Facebook בישראל מרוטשילד ת״א למתחם שרונה, הסתיימו בהצלחה!
העברת משרדי ״מנורה מבטחים״ מתל-אביב לרמת-גן הסתיימו בהצלחה!
העברת משרדי ״טבע״ בעיר פתח-תקווה הסתיימו בהצלחה!
העברת משרדי ״HERBALIFE״ לעזריאלי חולון הסתיימו בהצלחה!
מעבר חברת פייפאל למגדל אלקטרה ת"א, הסתיים בהצלחה!
העברת חדר שרתים (Data Center Migration) היא משימה טכנולוגית ולוגיסטית רבת-פנים, הנחשבת לאחד הפרויקטים המורכבים והרגישים ביותר בארגון. מורכבות זו נובעת מהצורך לשלב בין שמירה על רציפות עסקית לבין הטיפול בתשתיות קריטיות. כל שרת, מתג או כונן אחסון מייצג מרכיב חיוני במערך התפעולי, וכל טעות עלולה להוביל להשבתה יקרה ולפגיעה קשה בנתונים. הפרויקט דורש תיאום מוחלט בין צוותי IT, לוגיסטיקה, אבטחה והנהלה, תוך ניתוח מעמיק של התלות ההדדית בין המערכות השונות. לפיכך, העברה מוצלחת אינה רק מעבר פיזי, אלא מהלך אסטרטגי המצריך תכנון קפדני, הערכת סיכונים יסודית וביצוע מבוקר ומדויק.
שלב התכנון הוא המרכיב הקריטי ביותר בהבטחת הצלחת פרויקט העברת חדר שרתים. תכנון מדוקדק מאפשר מזעור סיכונים, הבטחת רציפות עסקית ומניעת כשלים יקרים. שלב זה מתחיל במיפוי מקיף של כלל הנכסים הכלולים בתהליך.
שלב 1: סקר ואנליזה (Discovery and Analysis)
השלב הראשוני מחייב יצירת מלאי מדויק ומפורט של כל הציוד הקיים. יש לתעד כל שרת, מתג, נתב, מערכת אחסון (SAN/NAS) וציוד תשתית (כגון UPS, מערכות קירור וכיבוי אש). התיעוד אינו מסתכם רק במפרט הפיזי, אלא כולל גם את הקשרים הלוגיים: אילו יישומים רצים על כל שרת, מי הם המשתמשים העסקיים המושפעים, ומהי רמת הרגישות של המידע המאוחסן. יש לבצע מיפוי תלות (Dependency Mapping) כדי להבין את רצף ההפעלה והכיבוי הנכון, ולזהות קבוצות שרתים שחייבות לעבור יחד.
שלב 2: תכנון האתר החדש (Target Site Planning)
במקביל למיפוי האתר המקורי, יש לתכנן את התשתית באתר היעד. זה כולל בדיקה יסודית של המרחב הפיזי, עומסי הרצפה, מערכות החשמל, הגיבוי (UPS), הקירור (HVAC) והתקשורת. יש לוודא כי כל ארון שרתים (Rack) באתר החדש תוכנן מראש לקבל את הציוד הספציפי המיועד לו, תוך הקפדה על מיקום מותאם לזרימת אוויר אופטימלית וגישה נוחה לתחזוקה. תכנון הקישוריות כולל הקצאת כתובות IP, תכנון רשתות VLAN ובדיקת רוחב הפס הנדרש.
שלב 3: בניית תוכנית העבודה (The Migration Plan)
תוכנית העבודה חייבת להיות מסמך מפורט, המוגדר לפי ציר זמן מדויק. התוכנית מחלקת את ההעברה לפעימות קטנות ומנוהלות (Waves), כאשר כל פעימה כוללת קבוצה של ציוד עם תלות הדדית נמוכה יחסית לקבוצות אחרות. יש להגדיר בבירור את "חלון ההשבתה" (Downtime Window) המקסימלי המותר לכל קבוצה, ולכלול תוכניות גיבוי וחזרה לאחור (Rollback Plan) למקרה של כשל בלתי צפוי. לבסוף, יש לבצע בדיקות היתכנות (Proof of Concept) או סימולציות על סביבות לא קריטיות, כדי לוודא שכל ההנחות הטכניות נכונות. תכנון נכון הוא ההבדל בין העברה חלקה לבין אסון טכנולוגי.
שלב הביצוע הוא יישום קפדני של תוכנית העבודה שגובשה מראש, והוא דורש רמת דיוק מרבית, במיוחד כאשר מדובר בציוד רגיש ויקר ערך.
הכנה והפעלת הגיבוי (Pre-Migration Backup and Verification)
טרם הפירוק הפיזי, חובה לבצע גיבוי מלא ומוכח של כל הנתונים והתצורות. יש לוודא כי ניתן לשחזר את הגיבוי בהצלחה, כצעד מניעתי אחרון. במקרים רבים, מומלץ ליצור תמונת מערכת (Image) לכל שרת קריטי. בנוסף, יש לסמן בצורה ברורה ומדויקת כל כבל, פורט ורכיב באמצעות תיוג ייעודי, כדי להבטיח חיבור מחדש זהה באתר החדש.
השבתת המערכות ופירוק (Shutdown and Decommissioning)
ההשבתה מתבצעת על פי הרצף הלוגי שנקבע בשלב התכנון, בדרך כלל מהיישומים כלפי מטה אל שרתי הבסיס והתשתית. יש לוודא שכל השרתים כובו באופן מסודר (Graceful Shutdown) כדי למנוע נזק לדיסקים או קורופציה של מערכת ההפעלה. לאחר כיבוי מלא, מתבצע ניתוק פיזי של הכבלים והוצאת הציוד מארונות השרתים. הציוד נארז באריזות אנטי-סטטיות מיוחדות ומאובטחות, המותאמות להובלת ציוד IT עדין.
ההובלה הפיזית (Physical Transportation)
הובלת חדר שרתים אינה הובלה סטנדרטית. היא מחייבת שימוש בכלי רכב ממוזגים ומרופדים, המצוידים במערכות ניטור טמפרטורה ורעידות. ההובלה מתבצעת תחת אבטחה כבדה, לעיתים בליווי אבטחה פיזית, ומומלץ לבצע אותה בשעות שאינן שעות שיא כדי למזער עיכובים. יש לוודא כי הציוד מבוטח באופן מלא מרגע הפירוק ועד ההפעלה מחדש.
התקנה והפעלה מחדש באתר החדש (Installation and Recommissioning)
עם ההגעה לאתר החדש, הציוד מועבר ישירות לחדר השרתים המיועד. ההתקנה מתבצעת בהתאם לתוכנית המיקום (Rack Elevation Plan) שגובשה מראש. שלב זה כולל הרכבה פיזית של הציוד בארונות, חיבור מחדש של כל הכבלים בהתאם לסימונים, וחיבור למערכות החשמל והקירור.
לאחר ההתקנה הפיזית, מתחיל שלב ההפעלה. השרתים מופעלים בהדרגה, על פי סדר העבודה הלוגי ההפוך לזה של הפירוק. כל רכיב נבדק מיד לאחר הפעלתו.
בדיקות אימות והפעלה (Verification and Testing)
שלב קריטי זה כולל בדיקות פונקציונליות מקיפות. הצוות הטכני מוודא כי כל היישומים עולים בהצלחה, שהקישוריות לרשת פועלת באופן תקין ושהביצועים עומדים בקו הבסיס (Baseline) שנקבע לפני ההעברה. בדיקות אלו כוללות בדיקות עומס, בדיקות גישה ממשתמשים חיצוניים ובדיקות תאימות. רק לאחר אישור מלא של כל הבדיקות, ניתן להכריז על ההעברה כעל פרויקט מוצלח והמערכות חוזרות לתפעול שוטף.
העברת חדר שרתים חושפת את הארגון למגוון רחב של סיכונים, הן פיזיים והן לוגיים, ולכן ניהול סיכונים ואבטחת מידע מהווים מרכיב בלתי נפרד מכל שלב בתהליך.
הערכת סיכונים מקיפה
לפני תחילת הפרויקט, יש לבצע הערכת סיכונים יסודית שתזהה כשלים פוטנציאליים (כגון נזק פיזי לציוד, אובדן נתונים, או השבתה ארוכה מהמתוכנן) ולפתח אסטרטגיות להפחתתם. אחד הסיכונים המרכזיים הוא כשל בשרתים לאחר הפעלה מחדש, הנובע מרעידות או שינויי טמפרטורה במהלך ההובלה. הפחתת סיכון זה מתבצעת באמצעות שימוש באריזות מיוחדות, הובלה מבוקרת ובדיקות חומרה מקיפות לפני חיבור מחדש.
אבטחת המידע והציוד הפיזי
במהלך שלב ההובלה, הציוד הקריטי יוצא מסביבה מוגנת (חדר השרתים) ונחשף לגורמים חיצוניים. יש ליישם פרוטוקולי אבטחה מחמירים הכוללים:
רציפות עסקית וגיבויים
אסטרטגיית ניהול הסיכונים מחייבת קיומו של תוכנית גיבוי ושחזור (Disaster Recovery Plan) שניתן להפעיל באופן מיידי. במקרים של מערכות קריטיות במיוחד, ניתן לשקול שימוש בפתרונות ענן או אתר חלופי מרוחק (DR Site) שימשיכו לספק שירותים חיוניים במהלך חלון ההשבתה. תכנון גיבויים מפורט מבטיח שגם אם מתרחש הכשל הגרוע ביותר, היכולת לשחזר את הפעילות העסקית נשמרת. ניהול סיכונים נכון הופך את ההעברה מפרויקט מסוכן למהלך מחושב ומבוקר.
שאלה: כמה זמן נמשך פרויקט ממוצע של העברת חדר שרתים?
תשובה: משך הפרויקט משתנה מאוד בהתאם לגודל חדר השרתים ולמורכבות המערכות. תהליך התכנון המדוקדק יכול להימשך בין חודש לשלושה חודשים. הביצוע הפיזי עצמו, הכולל פירוק, הובלה והפעלה מחדש, מתבצע לרוב בחלון זמן ממוקד של סוף שבוע אחד (48-72 שעות) או במספר פעימות מתוכננות כדי למזער את ההשבתה העסקית.
שאלה: מהי הטעות הנפוצה ביותר בהעברת חדר שרתים?
תשובה: הטעות הנפוצה ביותר היא תכנון לקוי שלב התיעוד והתלות ההדדית בין המערכות. ארגונים רבים אינם ממפים באופן מלא את הקשרים הלוגיים והפיזיים בין השרתים, מה שמוביל לרצף הפעלה שגוי באתר החדש ולכשלים במערכות קריטיות. תיוג לא מדויק של כבלים הוא גם גורם שכיח לעיכובים.
שאלה: האם יש צורך לבטח את הציוד במהלך ההובלה?
תשובה: בהחלט. הציוד הטכנולוגי בחדר השרתים הוא בעל ערך כספי גבוה ורגיש לנזק. יש לוודא כי פוליסת הביטוח הקיימת מכסה נזק ואובדן במהלך ההובלה הפיזית. מומלץ לוודא כי חברת ההובלה עצמה מחזיקה בביטוח מתאים להובלת ציוד IT קריטי.
שאלה: האם אפשר לבצע העברת חדר שרתים ללא השבתה מלאה?
תשובה: במקרים מסוימים, ניתן להפחית משמעותית את ההשבתה באמצעות שימוש בטכנולוגיות וירטואליזציה ופתרונות ענן, המאפשרים העברת עומסי עבודה (Workloads) בזמן אמת. עם זאת, ציוד תשתית פיזי (כגון מתגים ונתבים ראשיים) עדיין דורש השבתה קצרה לצורך ניתוק וחיבור מחדש.
העברת חדר שרתים היא פרויקט אסטרטגי המשלב מורכבות טכנולוגית ולוגיסטית יוצאת דופן. הצלחת הפרויקט תלויה כולה בתכנון מוקדם, ניהול סיכונים קפדני וביצוע מדויק תחת פיקוח הדוק. על ידי הקפדה על פרוטוקולים ברורים ושיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המעורבים, ניתן להבטיח מעבר חלק, שמירה על רציפות עסקית והבטחת בסיס תשתיתי אמין וחזק לעתיד הארגון.
מנכ"ל חברת "טק-פתרונות": "היינו מודעים לסיכונים הכרוכים בהעברת חדר השרתים שלנו. הצוות המקצועי ניהל את הפרויקט בצורה חלקה ומדויקת, מרגע התכנון ועד ההפעלה מחדש. חלון ההשבתה היה קצר משציפינו, והציוד עבר ללא פגע. אנו ממליצים בחום על השירות המקצועי והיסודי."
סמנכ"ל מערכות מידע, בנק 'הון': "המורכבות של מערכות הבנק שלנו דרשה רמת תכנון חסרת תקדים. הליווי המקצועי שקיבלנו כלל מיפוי תלויות מעמיק ותוכנית גיבוי מפורטת, שנתנה לנו שקט נפשי. ההעברה בוצעה כולה בסוף שבוע אחד, וכבר ביום ראשון בבוקר המערכות פעלו באופן מלא."
לפרטים מלאים על השירותים שלנו לחצו כאן
מחפשים הצעת מחיר למעבר או הובלה של משרד? לחצו כאן
